חינה מרוקאית

חינה מרוקאית

הרבה אנשים חושבים שטקס החינה שייך לעדה המרוקאית, בגלל העובדה שטקס חינה מרוקאי הוא דומיננטי ונחגג הכי הרבה בישראל
חינה המרוקאית היא אם כל השמחות של העדה המרוקאית,  הטקס שעלה ארצה בשנות העלייה הגדולה של יהודי צפון אפריקה נחשב לפופולרי שבטקסי החינה הנחגגים בקרב עדות המזרח. משמעות טקס החינה היא למעשה ברכה מכל נקודת מבט הטקס נועד בראש ובראשונה לברך את החתן והכלה בצרור ברכות והצלחות לחיים החדשים.כאשר אני כותב על חינה מרוקאית קשה לי להתעלם מההשפעה האישית והחוויה הפרסונלית שלי לטקס החינה, בילדותי בעיר באר שבע של שנות השבעים נהגו לחגוג חינה מרוקאית בבית, בימים טרום אולמות השמחה המתמחים באירועי חינה, אני נזכר בטקס שלווה בהכנות מרובות והתרגשות גדולה, שלב התכנון היה מופקד רובו ככולו ע"י נשות המשפחה כשהסבתות הגדולות (אני זכיתי להיות נינן למשך הרבה מאוד שנים) מופקדות על ניהול שותף של כל הלוגיסטיקה הגסטרונומית שכללה בין היתר מבחר לא קטן של עוגיות מרוקאיות, ברוך השם התברכנו במשפחה גדולה ובחגיגת החינה השתתפו עשרות אולי מאות אורחים מקרב המשפחה.
ככל שהתקרב מועד החינה מפלס ההתרגשות עלה וההכנות היו בעיצומן, ארגזי השתייה נערמו בצידי המטבח, הם נשמרו בקפידה לקראת החינה ובכל פעם שביקרתי בבית הספתא רבא שלי הארגזים שעמדו בצד היו הסנוניות שבישרו את שמחת החינה הממשמשת ומגיעה, את האירוע עצמו נהגו לחגוג בחצרות הבתים, המשפחה הקרובה בסיוע השכנים היו אחראים לכול, חברות להפקת חינה לא היו בנמצא באותם ימים ואת התלבושות הביאו האורחים בעצמם, שמלת הכלה (כסווא אל כבירה) הייתה נצורה בארון המשפחתי היא עברה התאמות לכלה החדשה בידיה הנאמנות של התופרת השכונתית. התפאורה אף היא הייתה מיוחדת ובהשפעה מרוקאית צפון אפריקאית, שטיחים מרוקאים אותנטיים נתלו על הגדרות מסביב החצר והתאורה הייתה גרינלדה צבעונית של מנורות שנצבעו בצבעים מיוחדים, המאכלים בושלו במשך ימים ארוכים עוגיות החינה המרוקאית הריחו בכל פינות הבית הם היו אסורים למאכל ונשמרו תחת אבטחה כבדה, אולם בתור ילד קטן היה לי הזכות לטעום מהמטעמים מידי הסבתא הגדולה שהעניקה לי את החוויה הגסטרונומית טרם נפתחה חגיגת החינה באופן רשמי ובמיוחד אהבתי את טעם הספינג' והמופלטה, לקראת יום החינה התמלא הבית במצרכים ומוצרי מזון לעייפה. יום החינה הייתה עבורי התרגשות גדולה, חינה מרוקאית אותנטית שזכורה לי במיוחד הייתה החינה של הדודה שלי, זו הייתה חינה מרובת משתתפים שכללה גם להקה שניגנה מוזיקה מרוקאית, הלהקה אירחה זמרים שעלו אחד אחרי השני וזה כלל את המאסטרו הגדול של המוזיקה המרוקאית הכהן של צלילי העוד השייך של הזמרים שייך מואיז'ו שהפליא בניגון על הכינור שהיה מונח על ברכיו כיאה לנגן כינור מרוקאי, הוא שר וסיפר בדיחות שלא תמיד הבנתי את הפאנצ' שלהם שהיה נהיר למי שהכיר את רזי השפה. גם בימים האלה הובלו החתן והכלה כלאחר כבוד לאוהל החינה כשהם נישאים על גבי אפריון חינה מעוצב להפליא, הריקודים והשמח נחקקו בזיכרוני וכבר בתור ילד קטן תכננתי את החינה הפרטית שלי שעליה אספר בפוסט אחר. אז כשאתם מתכנני טקס חינה מרוקאית יש לכם הזדמנות פז להביא מניחוח העבר אל הטקס שלכם, חקרו היטב את המנהגים שהיו מקובלים אצל משפחתכם, בקשו ממבוגרי המשפחה לפתוח בפניכם את רזי הטקס כפי שהם ראו אותה והמשיכו במסורת העתיקה והמופלאה הזו גם לדורות הבאים אחריכם

קראו כאן חינה ב- בר מצווה בכותל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*